אני רוצה להביא לתשומת הלב שלך מספר דברים שאולי יעזרו לך לקבל החלטה לכאן או לכאן כי לא אני יכולה באמת להגיד לך מה לעשות. קטונתי מלהחליט עבורך. אני רוצה לשים אור על כמה דברים שאולי בגלל שאתה מאוהב אתה לא ממש רואה. ראשית היא אישה נשואה שבוגדת בבן הזוג שלה. אני בטוחה שכשהיא איתך היא נראת כמו האישה שאתה זקוק לה כבת זוג, היא מכילה, אוהבת, קשובה, מעניקה, מפנקת, סבלנית, מאהבת ועוד. לצד זה אני חייבת שתבין שהיא גם שקרנית, בוגדת, פחדנית, חסרת הערכה לבן הזוג שלה, לא מתקשרת איתו באופן פתוח וכנה על התחושות והקשיים שלה, היא בורחת מלקיחת אחריות מלאה על הצד שלה בסיפור שאתה שומע ממנה, ובעיקר היא מרמה - את בן הזוג שלה וגם אותך. היא מבטיחה לך הבטחות לעזוב את בעלה ולא מקיימת אותן שוב ושוב ושוב (מסיבות הגיוניות כמובן). הייתי מתבוננת על הרצון העז שלך להיות עם אישה כזו כשהיא שלמה ומושלמת ולא "רק" עם הצד שעושה לך טוב. נכון לכולנו יש אופי מאתגר שאיתו אנחנו מגיעים לקשר הזוגי - אבל, כל אחד מאיתנו יכול לבחור עם איזה אתגרים הוא מסכים לחיות. אם אתה היית בן הזוג שלה, נשוי לה ואב 2 בנותיה וגבר אחר היה תופס את מקומך כשקשה לכם בזוגיות ומקיים איתה יחסי מין - האם היית רוצה שבת הזוג שלך תתנהג ככה? 

​

שנית זכור, אתה מקבל "רק" את הדבש שלה. בגלל שאתם מאוהבים ואתה חווה אותה רק ל 4-5 שעות יש לכם עולם שלם בו היא "מוציאה" ממנה את ההכי טוב שקיים בה. בשעות האלה אתה חווה את כל העונג שחסר לה עם בן הזוג שלה כי אתה מעניק לה חום, אינטימיות ואהבה שכל כך חסרים לה בבית. החיים במציאות הם "גם מעוקצה וגם מדבשה" כי ככה הם החיים במציאות. כאישה גרושה עם 2 ילדות אתה תקבל עליך אחריות על משפחה שלמה כי היא תגיע איתן. להיות בני זוג זה אחרת לחלוטין מלקבל כמה שעות מתוקות של עולם מנותק מהמציאות. במציאות כשחיים יחד יש שני אנשים שלמים שלכל אחד אופי המכיל יתרונות ואתגרים שהם מביאים איתם. אין לך מושג איך זה באמת לחיות איתה במציאות היומיומית, כל יום. אתה לא יודע איך זה לנהל משק בית איתה, איך זה לריב איתה, איך זה לחיות איתה ביומיום, איך היא מנהלת שיח ותקשורת על נושאים שונים. אין לך מושג איך זה להתנהל איתה פיננסית מאותו חשבון משותף, איך זה לנהל שיגרת יום שכוללת 2 בנות קטנות ועוד.. ועוד... 

​

ואחרון חביב - התבוננות פנימה. אני מזמינה אותך להסתכל על ה"ראוי" שאתה. אתה בעצם בשנה וחצי האחרונות מסתפק בפרורים של אישה נשואה. כשבפועל אתה מעוניין לאהוב עד הסוף, להכיר אותה לאנשים שאתה אוהב, לבלות איתה מחוץ לבית ולקיים זוגיות מלאה. כשאתה בוחר במודע להמתין לה במשך שנה וחצי אתה בוחר לא לקבל את ה"שלם" שאתה כל כך חפץ בו. אני מאמינה בכל ליבי שאתה יכול לקבל זוגיות מלאה ואוהבת השאלה היא כמה אתה חש ראוי לקבל אהבה באופן מלא. ההסתפקות בשאריות של גבר נשוי מעידה לעיתים על חוסר הערכה עצמית. כשאדם מסתפק במועט לעיתים זו חוויה פנימית של "לא מגיע לי". הייתי מתבוננת על המקום הזה אצלך, הייתי עושה תהליך אישי בו תפתח תחושה פנימית של ערך עצמי גבוה כדי להבין שמגיע לך ואתה ראוי לקבל מה שאתה רוצה בחיים בלי להתפשר על פרורים של אדם אחר. מקווה שעזרתי קצת בלהבין איך "לצאת מהסיטואציה" אני כאן כדי לעזור בתהליך אם תרצה.

שלך לימור בנדל.